בהמשך הטיול, לאחר נסיעה ארוכה במכונית, נסיעה בינונית (אך מאוד מפותלת) באוטובוס (כיון שהדרך היתה צרה מדי למכוניות שיגיעו משני הצדדים), והליכה קצרה - הגענו אל איזור שדומה (קצת) לבריכת המשושים. גם פה המשושים נוצרו בגלל הר געש שהתפרץ באיזור.
 |
| הדרך אל המשושים |
 |
| המשושים מהצד (רואים רק את העמודים) |
והמשושים מלמעלה
 |
| יש גם מחומש! |
כשחיכינו לאוטובוס ניסינו להספיק לגמור את חוברות הפעילות, כדי שכרמל ואלון יקבלו עוד סיכת רנג'ר צעיר, אבל לא הספקנו, אולי בפעם הבאה.
 |
| היו כמה שעבדו על החוברות |
 |
| והיו כמה שלא |
משם התחלנו בנסיעה הארוכה (מאוד) הביתה. בדרך עצרנו באגם מונו המלוח, הוא אמנם פחות מלוח מים המלח, אבל עדין המים שמנונים מאוד. באגם ישנם זקיפי מלח שיוצאים מהמים והמון-המון להקות זבובונים שנמצאים ליד האגם. הזבובים אוכלים סרטנים קטנים שחיים במים, ואת הזבובים אכלו האינדיאנים שהיו גרים ליד האגם (והאגם נקרא על שמם אגם מונו - שמשמעותו "אוכלי הזבובים"), ואתם יודעים מי אכל את האינדיאנים...
 |
| כרמל ונוגה עם עמוד מלח |
 |
| עמודי מלח |
 |
| עמודי מלח (טופה) באגם מונו |
 |
| צלליות |
וגם צילמנו כמה סרטים:
אביבוש בורח בדרך לאגם:
כרמל מבריחה זבובונים על שפת אגם מונו
ואלון ואביב נכנסים למים
למרות שתיכננו לנסוע רצוף עד הבית, לאחר מחאות וזעקות נכנענו ועצרנו בדרך ליוסמיטי. מצאנו כמה סלעים לטפס עליהם לראות את הנוף ולהיפרד לפני שחוזרים הביתה.
 |
| החצי כיפה half dome ביוסמיטי |
זהו. בזה נגמר חודש של טיולים ארוכים (עד לחופשה הבאה) - ובפעמים הבאות נספר על טיולים קרובים:
פארק שעשועים שנמצא על המים, מצעדים ומפגני אויר בסן פרנסיסקו ופסטיבל דלעת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה