יום רביעי, 21 בינואר 2015

תם ולא נשלם... - יום אחרון ויאללה לטיול סיום בפרו ובוליביה...

הבית שלנו בווילג'- לפני...













וביום האחרון....

תמונות אחרונות בווילג' ו...יאללה לשדה התעופה בדרך לפרו





עם אלית ואבישי שאירחו אותנו ביומיים האחרונים בברקלי

הקיה סדונה ששירתה אותנו נאמנה לאורך אלפי מיילים ברחבי ארצות הברית


וזהו- זה- כך חלפו להן כמעט 4 שנים. שנים של חוויות, התפתחות אישית, מקצועית, שנים של היפתחות לעולם - עולם חדש ואחר מהמוכר כל כך בישראל. הילדים שהגיעו לכאן קטנים, בני 6, 3 וחצי שנה-  גדלו, התפתחו, רכשו חברים, שפה, תרבות, חוויות מכל רחבי אמריקה. הכרנו פה תרבות אחרת, יהדות אחרת, אנשים שמקבלים את האחר ללא ביקורת, אנשים שמתייחסים בכבוד אחד לשני. חווינו את מרחבי אמריקה האינסופיים, את התרגשות הסקי, את סופי השבוע הלא נגמרים עם אפשרויות הטיול והפסטיבלים שאף פעם לא חוזרים על עצמם.הכרנו עולם מקצועי שספק אם נוכל לשחזר בישראל.
 אבל סופו של החלום להגמר. חזרנו הביתה.. ומקווים לשמר את חווית ברקלי בליבנו ובמעשינו.
גם אצלינו עכשיו לילה!
נתראה בשבתון....:)

יום חמישי, 15 בינואר 2015

Time to say good bye..
טיולים אחרונים, ביקור אחרון של סבאסבתא, פרידות ועוד פרידות...
לכל דבר טוב יש סוף וגם לחווית ברקלי שנשמשכה ארבע שנים הגיע לבסוף הסוף. אבל לפני - הנה עוד טיול   אחרון בחבל marine  על mount tampalis ועוד ביקור אחרון של סבא -סבתא ואז הרבה פרידות- מבית הספרת גנים, עבודה, מבריטני שלנו, מהווילג'...
וגם 4th of July  אחרון ..

טיול יום ראשון לmount tam: ועד ל stinston beach:








כרמל ושלושה גמדים 











סבא וסבתא שבאו לביקור רגע לפני שעזבנו- טיול אל חוף האוקיינוס:

האוקינוס הלא נגמר


מספרים סיפורים לאביב כדי לדרבן אותו ללכת







בריטני וסקז הבייביסיטר המתוקה שהיתה איתנו במשך שנתיים(!)...


 פרידה מבית הספר האהוב OHDS:






עם מיס לוין


מנסה להחביא את הדמעות


פרידה מהגן בבית אל:





אריק הגנן האהוב