קראנו שבסנטה קרוז נמצא פארק-השעשועים-על-המים הטוב ביותר בעולם (לא ברור מול כמה מתחרים) ונסענו לבדוק האם באמת הוא כזה שווה.
ובאמת הפארק חביב עם מיקום מדהים ואפילו עם ערך היסטורי, הוא כבר קיים מאה שנה (אני מקווה שהם מתחזקים את רכבות ההרים מדי פעם):
 |
| מבט מקרוב |
 |
| ומרחוק |
התחלנו מהמתקנים הפשוטים, קודם כל אלון עלה על המטוסים:
בגלל שכרמל כבר היתה גבוהה מספיק לרוב המתקנים, החלטנו לעבור לאקסטרים, לרכבת ההרים. הלכנו על הרכבת הקטנה מבין שתי רכבות ההרים, אבל לא ידענו שברכבות הרים הגודל לא קובע, אלא רק הזוית. והזויות היו חדות מאוד!
לאורך כל הנסיעה ברכבת כרמל צווחה כל הזמן, אבל כשירדנו מרכבת ההרים כשאני בקושי נושם היא כמובן צעקה לצופית, "שוב פעם, עכשיו את באה איתי".
אנחנו הסתפקנו בפעם אחת.
 |
| אופטימיות בעליה |
את ארוחת הצהרים אכלנו על החוף, הזדמנות מציונת לאלון ולאביב להתפלש בחול
 |
| כרמל אוכלת תירס |
 |
| אביבוש ואלון אוכלים חול |
אחרי ארוחת צהרים אלוני התחזק מספיק בשביל סיבוב ראשון ברכבת ההרים של הילדים. צופית היתה מספיק אמיצה כדי לעלות איתו, והם אפילו תיעדו את עצמם לפני תחילת הנסיעה
 |
| "צוחק מי שצוחק אחרון" (רכבת ההרים) |
אבל הסתבר שגם רכבת הרים לילדים היא לא פראירית, ועם תחילת הסיבובים אלון התגלגל כמו שבלול אל צופית ונצמד אליה עם עיניים עצומות עד שהנסיעה נגמרה. נראה לי שלפחות עבור צופית זה היה בהחלט מספיק.
למתקן אחרון בחרו כרמל ואלון לעלות ביחד למכונית המרוץ:
כשכרמל ואלון היו במכוניות, האיש שעמד לידינו אמר לי ולצופית: "ביקרתי בישראל לפני חודשיים וככה בדיוק נוהגים בישראל".
מהפארק נסענו לחוף הים להתפלשות אחרונה במים ובבוץ, ומשם הביתה - עוד שבוע מתחיל.
 |
| חוף בסנטה קרוז |
ולסיום, כמה תמונות מחיי היום-יום, בכל זאת, לא כל יום הוא יום ראשון
 |
| תרנגולי הודו מסתובבים להנאתם בוילג' |
 |
| אביבוש וחבר במיטה של אלון |
 |
| רגע של שלוות בוקר (לפני המריבה הבאה) |
 |
| כרמלה |
 |
| עוד תרנגול בדרך למעבר חצייה |
ובפעם הבאה - סן פרנסיסקו בחגיגות שבוע הצי ויום קולומבוס- הפיוז'ן האולטימטיבי.
